זו שבת של אחרי החגים

10.10.2015

 

משהו הרגיש קצת שונה היום, לא?

אולי כי זו השבת הראשונה של "אחרי החגים":

שבת כזו של התחלות, שקט מופתי, מזג האוויר מחייך, ניקיון, דיוק, בהירות.

הנפש מרגישה כמו "נחום-תקום" (או בעברית יפה שעכשיו גיליתי: "איש-קם-חיש") > משהו באנרגיה מושך תמיד למעלה > לא נותן ליפול. 

רק המצב הביטחוני כרגיל כמו קוץ בישבן, אבל גם שם אנחנו אופטימיים (תמיד).

וכמה סמלי שממש היום מתחילים את פרשת בראשית. הרי שיותר התחלה מזה > אין...

הנה כמה מילים מקסימות ומרעננות בפני עצמן, שכתב האדמו"ר אתגר קרת בנושא:

 

"אני זוכר את הפעם הראשונה שבה קראתי בתנ"ך. הייתי בן שש ואחרי שסיימתי לקרוא את הפסוק הראשון נעצרתי. הדחף החזק לא היה להתקדם לפסוק השני אלא לנסות להבין מה היה שם לפני. לפני הפסוק הראשון, בפסוק אפס, לפני השמים והארץ, לפני שהכול התחיל, לפני המילה המפחידה הזאת, "בראשית". הרי לכל דבר בעולם, ידעתי כבר אז, היה משהו שהתקיים לפניו, משהו שהשפיע עליו, שגרם לו להשתנות, ופתאום המילה הזאת, שמשמשת תמרור אין כניסה ומונעת ממני לשאול מה התקיים שם לפניה. כבן לניצולי שואה הכרתי היטב את התמרור הזה, את המקום הזה שמכריז על עצמו כהתחלה, כדי שלא נאלץ להיחשף לזוועות שהתרחשו לפניו. גם התנ"ך, הרגשתי, מסתיר איזה סוד, איזו טראומה קמאית. משהו שהתחולל לפני המילה הראשונה הכתובה בו. המחשבה הזאת הפחידה אותי, שהרי לא ידעתי מה היה אותו דבר נורא שאי אפשר אפילו לנסחו במילים, אבל היא גם מילאה אותי תקווה, כי היא בעצם גילתה שבנקודה מסוימת בזמן, ברגע שבו הדברים הופכים לנוראיים מדי, כל אחד יכול להחליט ש"לא עוד". כל אחד רשאי לעצור ולהתחיל שוב, לברוא את עולמו מחדש. כל אחד, אפילו אלוהים." (אתגר קרת על בראשית א' - מתוך פרויקט 929)

 

 

בתמונה: מעין דממה שכזו. במקום אחר ובזמן אחר.

 

שבוע טוב, מרענן ובטוח לכולם.

פסקול למחשבה

שלמה יידוב - ימים לבנים

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload