דיוק הכאב וטשטוש האושר

27.11.2015

 

 

יש פתגם עתיק בצרפתית שאומר: "עם מילים, אפשר להכניס את כל פריז לתוך בקבוק".

יפה לא?

עם מילים אפשר לתאר, לדמיין, לצלול ולהפליג, לנסח ולטפח, כל רגש ותחושה, רעיון או הבנה, לכווץ עולמות שלמים אל תוך משפטים... א-ב-ל (!), כבר אמרו לפני:

"הרצון לדייק במילים, תכונה מרגיזה מאוד" – תודה מר אביתר בנאי שאתה כזה פשוט.

 

אז איפה באמת הגבולות של המילה? זו הכתובה, הנקראת, או זו שפורצת מתוך מיתרי הקול? מה היא יכולה לתאר ומה לא? האם כל תחושה? כל רגש? והאם אפשר להכניס לתוך הבקבוק ההוא גם את רומא, לונדון, ראש העין וחצור הגלילית גם יחד?

 

 

קבלו לסולו גיטרה את סר יהודה עמיחי, עם נקודה טובה בדיוק על הסוגיה הזו:

 

 

דיוק הכאב וטשטוש האושר / יהודה עמיחי

 

 

דיוק הכאב וטשטוש האושר.

אני חושב על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.

אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:

זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר

זה שורף וזה כאב חד וזה כהה. זה פה, בדיוק פה

כן. כן. האושר מטשטש הכול. שמעתי אומרים

אחר לילות אהבה ואחר חגיגות: היה נפלא,

הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שרחף

בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.

טשטוש האושר ודיוק הכאב

ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם

 

את האושר העמום ואת השמחה.

 למדתי לדבר אצל הכאבים.

 

מאחל לכולנו שבת של שלום, אושר מדויק וכאב מטושטש עד כמה שאפשר.

ואם כבר אפשר, את "שישי השחור" משחור להקדיש לחתונות לבנות, לפרחים אדומים, לאנשים ירוקים וכחולים (בייחוד אם הם מסיפור אחר), לרגשות צבעוניים וכרטיסי אשראי קבורים, עמוק בארנק.

פסקול למחשבה

אביתר בנאי - פקק תנועה

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload