שלך בידידות,

19.2.2016

 

על תופעת החזרה לתקליטי ויניל כותבים הרבה בימים אלה, בעיתונים, ברשת ובטלוויזיה.

וגם אני כבר כמה שנים מכור לחור בשחור, ל180 גרם של "מוזיקה פיזית", כזו שבה לא מעבירים שיר בלחיצה אחרי דקה, שבשבילה צריך לקום מהספה כדי להפוך צד, גודל העטיפה מכבד ומדגיש כל צבעוניות אליה התכוון המשורר (או הגרפיקאי), ההאזנה כמעט תמיד בצורה ציבורית ומשותפת ומחט אחת > שמתרגמת כוונה לצלילים.

לא אתייחס כאן לנתוני מכירות, לחנויות תקליטים שנפתחות, לאמנים עכשוויים שכדי להתקדם חזרו אחורה או לתיאורים פסיכולוגיים ורומנטיים נוספים שמתארים את הרוויזיה בתחום. אז מה כן?

 

שוק תקליטי "יד שניה" טומן בחובו עולם קסום נוסף אותו גיליתי לאחרונה – ההקדשות.

מכיוון שרוב האוסף שלי מתבסס על תקליטים של אחרים, מצאתי שמספר רב של תקליטים הוענק במתנה לאדם אחר, עם הקדשות שונות משונות, מרגשות ומסקרנות, רובן ככולן כתובות בכתב יד, מלאות אופי.

 

"מי מסתתר מאחורי ההקדשה? חתול מפלצת או ילדה יפה?"

 

הטיזר לכתוב כאן בנושא היה דווקא עקב דף הקדשה שנפל בהפתעה, כמו בסרט, מתוך ספר יד שניה שקניתי ופתחתי לראשונה בבית.

ההקדשה, מה20.5.04 – מיועדת "לחמוד שלי", בהגיעו לגיל 65. עכשיו, כך כתוב בהקדשה, הוא אזרח ותיק כמוה. לבסוף, בתוספת עוד כמה מילים יפות, חתמה: "אוהבת, אניקו". ואני תוהה, 12 שנה אחרי, "החמוד" שלה, של "אניקו", כבר בן 77. האם הוא בעלה? אחיה? חבר טוב? מה הם עברו ביחד? ומה מצבם הבריאותי היום?

משם עברתי לתקליטים (כולם כולל ההקדשה מהספר ממש פה למטה בתמונות):

 

נתקלתי בתקליט "קרבי" מה14.4.71 שמיועד לסגן מאור מועלם מטעם "מפקד החטיבה". ואני תוהה האם צלחת שנתיים אחרי גם את מלחמת יום כיפור, סגן מועלם?

 

ומה עם "למי", שב10.9.71 קיבל תקליט עם אמירה ברורה ש"יהיה טוב, אין מה לדאוג, ירון".

האם באמת הכול היה טוב "למי" היקר? והאם אתה עדיין דואג 45 שנים אחרי?

"לניבה! על תרומתך הגדולה – מכל החבורה". מי את ניבה? ומה בדיוק עשית עבור "כל החבורה"?

"צלילים הרמוניים – מזכרת לשותפות הרמונית, בידידות – כתריאל". אני מדמיין אותך כבחור מיוחד מאוד כתריאל... כזה שיודע להעריך חברות, עבודת צוות וצלילים.

והברכה מ67' מאיתן ושלמה לזוג עפרה ונדב "עד מאה ועשרים"? את הזוג הזה אני מכיר (משפחה) ולצערי אני יודע, כמעט 50 שנה אחרי שנכתבה אותה הקדשה, שנדב כבר לא יגיע ל120...

 

בדצמבר 1978 ערן היה בן 13 וקיבל תקליט עם הקדשה מה"גורנים"... איפה אתה היום ערן בן ה51? במה אתה עוסק? מה מעסיק אותך? האם התקליט שקיבלת העביר לך בכיף את גיל ההתבגרות?

לתמר, שקיבלה ב1954 תקליט במתנה מעובדי "פריס"... יותר מ60 שנה עברו... האם את והחברה בה עבדת עדיין אתנו? האם זו הייתה מתנה ליום ההולדת? או לכבוד עזיבתך? האם עזבת בכבוד?

 

לשרון! שהפכה לרני בשנת 1987 "ימים קשים לימים נעימים וקלים". איזה כיפית את! באמת תודה!

"ליורם, בחרטה עמוקה – לא נתנהג כך יותר לעולמי עולמים". היי היי! מה כבר עשיתם ליורם המסכן?? ואם פשעתם עד כדי כך, האם תקליט הוא הפיצוי הראוי?

ועוד ועוד תקליטים, הקדשות וסיפורים.... (כדאי לראות מה עוד מתחבא בין התמונות)

 

אני מבין ששוכבות אצלי בסלון פיסות היסטוריה אנאלוגיות. יותר מ60 שנה של תקוות, אהבות, סליחות, תודות ופרידות, כולן משורטטות על חתיכת קרטון ובתוכן - צלילים.

כל ברכה היא עולם, כל מילה היא כוונה, כל הקדשה היא סימן שאלה.

 

שבת שלום לכולם

 

**תודה לגיא מ"ביטניק – מחסן תקליטים" שעזר ונתן השראה. קפצו לבקר שם. מי יודע אילו סיפורים תמצאו על העטיפה האחורית של כל תקליט.

פסקול למחשבה

ISAIAH - Days of Daydreams

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload