ט-50

9.9.2016

מסתובב בתקופה האחרונה בין ספרים וספריות ובין מילים למאמרים לקראת עבודה סמינריוניות. וזה די מעצבן כי אני רגיל שכשמקבלים עבודה, גם מרוויחים עליה כסף, ואני רק מקבל פריחה. נכון, אפשר להגיד שהביבליוגרפיה היא תרפיה, והערות שוליים הן חיזוק לרגליים, אבל כל מה שאני מחפש זה בעיקר תקצירים-מהירים.

בתור בחור אנליטי להחריד, יש בי חיבה לאקדמיה, ולדרך שבה הדברים מסודרים בה. יש באקדמיה איזו התעקשות מוערכת לסדר, משמעת ואחידות, אך לצערי גם שמרנות, ופוליטיזציה. אולי זו הסיבה שכששאלו את ד"ר הנרי קיסינג'ר, שר החוץ האמריקאי בשנות ה70', למה עזב את האקדמיה לטובת משרה ממשלתית, ענה: "כי נמאס לי מפוליטיקה".

אני נזכר בספריה אחרת, כשהייתי ילד במתנ"ס בית שז"ר בגבעתיים. הייתה לנו כרטיסיית נייר משפחתית בשם הממותג: "ט-50", עליה חרטו בעפרון עופרת את כל ההתחייבויות שלנו לספרייה. היה שם גם חדר עיון שהפסקול שלו הורכב בעיקר מהזמזום "שששש" שהושמע על ידי ספרנית ללא גבות (זה מעניין מה ילדים זוכרים מדמויות מהעבר).
לא שהייתי תולעת ספרים (ממש לא), אך בעידן טרום-גוגל, יכולתי למצוא שם נחמה ועניין או לפחות להסתכל בחינם על מלא תמונות צבעוניות.

ובעוד אני מנסה להגדיר היום את מחשבותיי ודעותיי על האקדמיה ועל ספרים, ובכל שישי על דברים אחרים, נתקלתי בשיר המקסים של רוני סומק, שבהומור עדין מראה לנו שיש כל מיני דרכים להגדיר דברים, על דרך החיוב או על דרך השלילה. ולי נראה שסומק מתכתב עם רעיון "שלילת התארים", שבו עסקו הוגים רבים בכל הפילוסופיות המערביות והמזרחיות, שדיברו על כישלון השפה לתאר את אלוהים, ושאפשר להגדיר אותו רק אם נגדיר מה הוא "לא" ולא מה הוא "כן". הרמב"ם אומר שלתאר את אלוהים במילים זה כמו הקושי של עיוור מלידה לדמיין צבע. סיבכתי? פשוט תקראו את השיר.... 


 

 שיעור ראשון בקורס לשירה מדויקת \ רוני סומק
(בהשראת 'הקבצנית מנפולי' מאת מקס ז'ק)

                         

"אַתָּה רוֹאֶה", הוּא אָמַר, "אֶת זֶה עִם הַשָּׂפָם"?
"יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה עִם שָׂפָם", עָנִיתִי.

"אֶת זֶה", הוּא הִמְשִׁיךְ, "עִם הַשָּׂפָם וְהָעַיִן הַסִּינִית?"

"לִשְׁלָשְׁתָּם", דִּיַּקְתִּי, "יֵשׁ שָׂפָם וְעַיִן סִינִית".

"זֶה", הוּא הִתְעַקֵּשׁ, "עִם הַשָּׂפָם, הָעַיִן הַסִּינִית וְהַצַּלֶּקֶת מֵעַל לַגַּבָּה?"

"לִשְׁלָשְׁתָּם", לֹא וִתַּרְתִּי, "יֵשׁ שָׂפָם, עַיִן סִינִית וְצַלֶּקֶת מֵעַל לַגַּבָּה".

וְאָז הוּא שָׁלַף אֶקְדָּח, יָרָה בַּיְּמָנִי וּבָאֶמְצָעִי,

הִצְבִּיעַ עַל הַשְּׂמָאלִי

וְאָמַר :

"אוֹתוֹ אֲנִי מֵת לַהֲרֹג".

 

מָחָר, תַּלְמִידִים יְקָרִים, נִלְמַד בַּקּוּרְס לְשִׁירֵי אַהֲבָה

אֵיךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַלֵּב

לַעֲבַרְיָן  נִמְלָט.

 

בגיף: שיטוט.

שבת שלום לכולם

פסקול למחשבה

STING - The Last Ship

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  


 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload