יהדות השירים

23.9.2016

"יהדות השרירים" היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב1898. בנאומו דיבר נורדאו על הצורך בעיצובו של יהודי מסוג חדש, בעל עוצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות.
 

ובזמן שרובנו נמקים ביום יום תחת אורות פלורוסנט ופחות עוסקים בייבוש ביצות, ממשיכים להתאכזב מנבחרת ישראל ברוב הענפים ואשכרה משלמים כסף כדי שמישהו יגיד לנו לרוץ, אני מציע לשנות את המושג. בואו נשאיר את השרירים למתייוונים למיניהם ונתרכז במה שאנחנו באמת טובים! מוח ורוח. אז במקום "יהדות השרירים", אני מציע את "יהדות השירים". בזה יש לנו היסטוריה של הצלחות וגאווה אמתית.

אני יודע שנדרש עכשיו שיר יהודי, עמיחי או וולך, זך או בנאי, אבל משום מה כל השבוע אני טוחן את השיר "4+20" (כן ככה הוא נקרא) של סטיבן סטילס, שזכיתי לשמחתי לראות ולשמוע בלייב פעמיים - בפריז ובקארדיף. אני לא סבור שסטילס, שכתב את השיר בגיל 24 (20+4) לפני כמעט 50 שנה, הוא יהודי גדול, אבל השיר המקורי (חפשו ביוטיוב) – פשוט ונפלא, במיוחד בשישי בצהריים.
ויודעים מה.... אם כבר חרגתי מהמסגרת, אולי גם אצא לרוץ קצת אחר כך.

שבת שלום נעימה לכולם

 

  לתגובות f  
 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload