עד קצה העולם

7.10.2016

 

"...תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה..." (תלמוד בבלי).

שיטוט מהיר בפייסבוק מגלה שלפחות 55% מחברי הווירטואליים מכתתים ברגעים אלה רגליהם ברחבי העולם, עד שיהיו שחוקות ומלאות יבלות מאמץ, מחפשים חכמים ללמוד מהם, או אולי טיפשים לצחוק עליהם (או איתם). כן כן, זה נראה כאילו אף אחד לא נשאר בארץ לציין את חגי תשרי, והם, האופורטוניסטים, מעדיפים את נופי המזרח המערבי, המזרח המזרחי, המערב הצפוני או הדרום הדרומי כדי לפתוח את שנת תשע"ז כמו שצריך.

וגם אני, בקונפורמיות מיליטנטית, אנצל את נס ימי-החופש-על-חשבון-המעביד-באמצע

-שבוע", שמשאיר את חודש אוקטובר כמעט חף מימי עמל לפרנסה; ואמריא מחר עד קצה העולם להרפתקה מעבר להרי החושך, אל כיוון גבעות האור. לא ארוך מדי ולא קצר, תקופת מעבר ואיפוס לקראת שנה חדשה והתחלות חדשות. בטח נפגש שם, הא?

 

ואם כבר הזכרנו את "עד קצה העולם", זה גם סרט שאני מאוד אוהב, וגם פסקול שאני אפילו עוד יותר אוהב של הדוכס המתוק אדי וודר. על כן החלטתי לכסות (בווידאו) את אחת הרצועות המוכרות באלבום, בעיבוד קצת שונה, עם כמה "קריצות" לפלפול, שכן העיבוד המקורי גם הוא כיתת רגליו מנגן מוזיקה לנגן מוזיקה עד שכבר יצא מכל החורים האפשריים.

 

 

ומעבר לפוטנציאל הנופש הפעיל מחוץ לארץ, שנה חדשה היא גם זמן מצוין להתחלות חדשות; והשבוע הפייסבוק אף ציין בפני שאני כבר שנה שלמה (!) מעלה פה ב-כ-ל יום שישי מחשבות חדשות. זה מדהים עבורי שהצלחתי לעמוד באתגר הזה, ואני מקווה שמי מכם שקורא את דבריי ומאזין לצלילי – נהנה מהם. אני מתחיל שנה של מחשבות חדשות – ורק מקווה שימשיכו לצוץ לי רעיונות חדשים, כי זה באמת נורא כיף.

וכמו התחלות, ציון שנה חדשה הוא גם עבור יציאה ממשברים ואכזבות, ועל כן אני משאיר אתכם, עם שיר מקסים ומחזק שמדבר בדיוק על זה. שלח לי אותו האדם שמוודא תמיד שאני לא נשבר – אמא שלי.

 

 

 ענף/עידית ברק

כמו בכל משבר

יש להיאחז בענף הקרוב

לא להיסחף בנהר

לא לטבוע

צריך לבחור היטב

שיהיה בהישג יד

שלא יהיה דק מדי

שיחזיק את משקל הגוף

והנפש

לאורך זמן

כמו בכל משבר

לגלות בסופו שאת גזע

 

שבת טובה, חודש טוב, חגים טובים, שנה טובה לכולם

  לתגובות f  

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload