בנה של אמא אדמה

21.10.2016

לפני שהגעתי לרישיקש, חשבתי על הביקור של הביטלס במקום בשנת 1968, כאשר באו לשמוע אמת מפי המהרישי מהש-יוגי. בזמן הביקור כתבו חברי הלהקה את רוב שירי "האלבום הלבן", ובתוכם גם את השיר "Mother Nature's Son", שאמנם לא ניחן בצלילים אתניים במיוחד, אבל אצלי מתיישב בצורה סימטרית להפליא עם הנופים והרוח שאני פוגש בדרך.
כך שבעוד ליבי ברישיקש ואנוכי בעמק קולו הצפוני, הדרך להקליט גרסה צנועה משל עצמי לשיר הייתה קצרה, כולה ערגה וכיסופים - לשבוע הבא ברישיקש הבנויה; וגם לקראת סוכות, חג של מים וטבע...

 

ואז, בערב חג סוכות, הגעתי לרישיקש.

 

אל תטעו, כשסר פול מקרטני ישב על גדות הגנגס לכתוב את השיר לפני כמעט 50 שנה, אני סבור שזה נראה והרגיש אחרת, שכן רישיקש של היום רועשת וגועשת, תיירותית וממוסחרת. כמה סמלי, שבערב החג היהודי שעוסק בארעיות וקבע, אבדתי במהומה ההודית, שמוט קרקע ושלווה, מאמת פנטזיות ארעיות עם מציאות מקובעת. עד עכשיו לא הבנתי מה אותנטי פה ומה נוצר למען התייר, ואני מודה שאף לקח לי כמה ימים להתאפס, לקחת נשימה ולהרחיק אל מעל הגבעות, למקום בו השקט מנצח את רשרושי המטבעות.

לשמחתי מצאתי רחוק מגובה פני הים חברים וחברות חדשים, מקומות מסקרנים למדוט בהם, מקומות אחרים ללמוד בהם, לתרגל ולנשנש >> להפוך את הטיול >> לתיעול.

 

אחרי כמעט שבוע בעיר, אני מבין כי רישיקש היא מעין מיקרוקוסמוס של הודו - נופים כובשים, הגנגס הקדוש, זרימת תיירים אינסופית, אזורים הרריים שקטים, כבישים סואנים מלאי פיח ואבק, צפצופים מחרישי אוזניים, צואת פרות קדושות, כאוס מאורגן שתמיד מסתדר (נס אמיתי), הודים שבאמת משתדלים – אבל תמיד יוצא להם "הפוך", ריח תמידי של קטורת או תבליני מסאלה, רוחניות חצובה בקרקע וכמובן - נשמה גדולה. אמא אדמה.

 

שבת שלום לכולם, חגים טובים ושמחים.

 (וודאו כי אתם באיכות HD)

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload