יום המורה

23.12.2016

אתמול ציינו ברחבי הארץ את "יום המורה". אני מודה שבהתחלה לא עשיתי מזה עניין, אך כנצר למשפחת מורים (וגם כבסנים ואופים. תכלס, מה צריך בחיים יותר ממאפה טרי, בגדים נקיים וחינוך ראוי?), הרגשתי צורך להתייחס.
גם אני זוכה לחטוא לפעמים באיזה מעשה חינוכי, ולעתים תוהה בכנות אם אני רוצה לחנך כי אני מאמין בדרכי האישית "הצודקת" ורוצה להפיץ אותה, והאם מחשבה זו היא אנוכית בפני עצמה ו\או הכרחית לפעולת החינוך.
ועם הזמן גם דעתי משתנה ומקפידה להתעצב מחדש, ומסרים חינוכיים שהעברתי לפני כמה שנים במודע או לא לאחרים, הופכים פתאום לפחות מדויקים מבחינתי. כעת אני תוהה אם עשיתי איזה נזק או כיוונתי בצורה שגויה; כי יש למסרים האלה נטייה להיצרב בנפש, במיוחד בגיל שהיא רכה כמו בצק סוכר; כמו שאמר אברהם השל: "אישיותו של המורה היא-היא הטקסט שהתלמידים לומדים; הטקסט שלא ישכחו לעולם."

ובציון יום המורה הזה, אני מעריך בעיקר את התמודדותם של המורים עם הפרשי הגבהים.
אל תחפשו תחכום, אני ממש מדבר על הפרשי גובה - היכולת להתמודד עם תלמידים או חניכים (בייחוד צעירים) שנמוכים מהמחנך בכמה ראשים היא מכשול פיזי ומנטלי משמעותי. ואני גיליתי שגם מחוץ לעולם החינוך הפרשי הגבהים הם משמעותיים כאשר ביליתי לאחרונה עם גברת בהופעה מבולגנת באיזה מוזיאון פה בעיר, והיא מסכנה, פשוט לא ראתה כלום מבעד לגבים (ככה אומרים?) של העומדים לפניה. אז אני, בחור תמיר בסה"כ, הנמכתי עצמי כעניין הלצה לגובהה ופתאום הצלילים באמת נשמעו קצת אחרת, והאקוסטיקה החדשה הכבידה על האוזן והעין. וכאשר אני ניגש למעשה החינוכי אני משתדל לזכור את הפרשי הגבהים המעוורים האלה. אך היי, אסור להתבלבל, אין הפרשי הגובה הללו מצביעים על פערים לטובת מישהו מסוים, כמו שנאמר:
"הרבה למדתי מרבותי (מורי), ומחברי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולם" (מסכת תענית, ז'). ואני כבר פגשתי בחיי חניכים, תלמידים, גברות וגברים, שהיו נמוכים ונמוכות ממני פיזית בכמה ראשים, אך דאגו למלא את ההפרש בהרבה טוב וחכמה, עד שאני זה שהסתכלתי עליהם מלמטה.  

בגיף (לחצו עליו): אני תמיד מופתע איך אני מוצא עצמי בסיטואציות כאלה מוזרות, לא משנה באיזו עיר, בהן אני (לדוגמא) עושה טובה למישהו ומעביר (נגיד) שירה בציבור לכבוד חנוכה ל20 מורות. זה תמיד שכונתי, ברגע האחרון, אף פעם לא באמת נוח, עם כיסא מג'ייף להנחת דפי האקורדים, תמיד יש זיופים (חסכתי מכם) - אבל תמיד - זה כיף גדול.

האמת שנורא רציתי לכתוב ולשיר על חנוכה – אולי בשבוע הבא.

בינתיים, חג (חנוכה\כריסמס\נובי גוד\יום המורה) שמח ושבת שלום לכולם.

 

 

פסקול למחשבה

Crosby, Stills, Nash & Young - Teach Your Children

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload