ארזת לבד?

3.2.2017

 

אחד היתרונות בכתיבת שורות אלה, הוא שיש לי תירוץ לאגור מיני ציטוטים, משפטים ומנגינות לאורך השבוע, ואז לזרוע אותם כאן בתוך מחשבות ומילים. אני לרוב קולט אותם ברחוב, בשיעור, בספר או ברשת, ומעמיס על האייפון כאילו היה פרד מסע שמשתוקק למים קרים או לפחות לטעינה טובה בחשמל.

 

הבוקר הופתעתי לגלות, שעם הזמן אספתי קטעים רבים הנוגעים ל**בדידות**, מכל הסוגים והמינים, על העצמי ועל האחר, על אושר הלבד ועצב הביחד, ולהפך. על כל אלה אוכל להתפלפל הרבה, אך רציתי לחלוק אתכם דווקא דברים (נשבע שקצרים) של אחרים, להשיל אותם לפני שהפרד יקרוס על מקומו, או שפשוט יודיע לי שאין אצלו יותר מקום באחסון. חלק השארתי בצד, אולי לפעם אחרת, שכן לא ארצה שגם אתם תקרסו מכובד האותיות. כל אחד מהקטעים האלה עושה לי קווץ' בלב, ולכל אחד אני בונה סצנה קולנועית בראש, עם ריח, צבע ועיבוד מוזיקלי תואם. מקווה שיגע גם בלב שבכם.

 

אתחיל עם סיפור שפרסם מאיר בנאי ז"ל בעמוד הפייסבוק שלו, ואני מצאתי בשיטוט שם לאחר הידיעה על מותו. מוקדש לזכרו ולעילוי צליליו (ויש לי הרגשה שהפאנצ' מתלבש עליו בול):

**הלבד של מאיר**

"יש סיפור על אדם שמגיע לרופא ומבקש ממנו תרופה נגד העצבות הגדולה שהוא מרגיש.

"התרופה הטובה ביותר לעצבות", אומר לו הרופא, "היא צחוק ושמחה ולמזלך הגיע עכשיו לעיר קרקס נהדר ויש שם ליצן מדהים, שמהרגע שהוא עולה לבמה פשוט אין אחד בקהל שלא מפסיק לצחוק!!".

"אני יודע דוקטור", אמר האיש, "זה אני הליצן".

 

**אבל אני לבד ככה** \ דוד גרוסמן (מתוך: 'חיבוק')

"אני לא רוצה להיות רק אחד כמוני בכל העולם!" אמר בן.

"למה לא? זה נפלא שאתה כל כך יחיד ומיוחד!" אמרה אמא,

"אבל אני לבד ככה," אמר בן.

 

**ארזת לבד** \ אורית גידלי

מכל השאלות

לשאול: "ארזת לבד"?

כן, לבד.

היה קשה, אמרתי

אבל יותר קשה לפחד שזה

לא יבוא כבר אף פעם.

אינני יפה, אתה מבין,

והלב הוא בגודל אגרוף.

 

**שלא יהיה שם לבד** \ סמדר וינשטוק

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר

שֵׁב אִתּוֹ

עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר

אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן

אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר

בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת

שֵׁב אִתּוֹ

שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד.

 

**לבד בין ידידים** \ ארז ביטון

אַתֶּם

הָעוֹבְרִים עַל פָּנַי

וְאֵינְכֶם אוֹמְרִים לִי שָׁלוֹם

הֲרֵי אֵינְכֶם קַיָּמִים לְדִידִי

לָכֵן,

כְּשֶׁתַּחְלְפוּ לְפָנַי

אִמְרוּ לִי שָׁלוֹם

וְכָל אֶחָד מִכֶּם

יִהְיֶה יְדִידִי

 

**אם כבר לבד** (מיכה שטרית)

"מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד, וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה, שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ… "

 

ואני חושב שגם השבת הזו, הבאה עלינו לטובה, קצת בודדה... כה שונה משאר הימים, כמו הילדה הכי יפה בגן, זו שכל הבנים פוחדים להתחיל איתה והבנות מתעקשות לקנא בה. והיא, עם כל ההוד וההדר,  בסוף נשארת לבדה...


בתמונה: אספתי השבוע "ילד-בלון" בודד מגבעה בירושלים. הוא נתלה בכוחותיו האחרונים על פח ירוק ונבר באשפה. היה קר. אולי זה רק בדמיוני, אבל הרגיש מריר-מתוק והתחבר לכל ה"לבד" הזה.

 

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

החברים של נטאשה - אם כבר לבד

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload