איזה עולם

24.2.2017

 

מספרים שאחרי הנחיתה על הירח, המשוררים לא סלחו לאסטרונאוטים, שכן עד אז הוא היה בלתי מושג; מקור השראה, מאור מנצנץ לאוהבים, פנטזיה לבודדים, שנחשף ונעלם ונחשף לאורך ימי החודש.

 

חיים גורי סיפר על אלתרמן שהיה מאיר את בחירת ליבו בשיריו באותו אור ירח, בעוד הוא היה רואה את יופייה של אהובתו באור מדורה פלמ"חית לצלילי גיטרה מזמרת... כזו רומנטיקה קלאסית, טבולה בחלוציות וגרמים שמיימיים - מה צריך יותר מזה? אך כשנתקל בשורה של משורר צעיר: "אני רואה אותך מוציאה דבר מן המקרר / מוארת מתוכו באור שמעולם אחר", הבין שאיבדנו את זה לגמרי. טוב אולי לא לגמרי, כי כותב המילים וטכנאי המקררים במקרה זה הוא לא אחר מאשר לודוויג פּפוֹיְפֶר, אותו אתם מכירים בשמו העברי כיהודה עמיחי.
 

ואתמול שמעתי שנאסא מצאו עוד 7 כוכבי לכת במרחק של 40 שנות אור, שזה בערך 378 טריליון ק"מ מכדור הארץ. יחסית אליהם, הירח זה באשדוד.

אז עד שנגיע אליהם באיזו מעבורת, כדור פורח או חלום, אני כבר מתכנן טיסה קרובה ליעד לא ברור, בגבולות שביל החלב בואכה כדור הארץ. ובזמן התכנונים אני חוזר אל חברי הטוב לודוויג, שכותב שירים נפלאים על טיסות, דיילות ואהבות גדולות:

 

ודיילת אמרה לכבות כל חומרי העישון,

ולא פרטה, סיגריה, סיגר או מקטרת.

ועניתי לה בלבי: יש לך חומרי אהבה יפים,

וגם אני לא פרטתי.

 

ואמרה לי להדק ולקשור את עצמי

אל הכיסא, ועניתי לה:

אני רוצה שכל האבזמים בחיי יהיו בצורת פיך.

 

ואמרה: אתה רוצה קפה עכשיו או אחר כך,

או בכלל לא. ועברה לידי

גבוהה עד השמיים.

 

הצלקת הקטנה שבמרום זרועה

העידה שלעולם לא תפגע במחלת האבעבועות

ועיניה העידו שלעולם לא תתאהב שוב:

היא שייכת למפלגה השמרנית

של אוהבי אהבה גדולה אחת בחייהם.


 

בתמונה: ראשי שעובד תמיד בדימויים ויזואליים, תרגם את הכתוב כאן למעלה ודמיין איזה מקרר מעופף ומואר, דיילות\פיות עם כנפיים וכוכבי לכת בגודל של חטיף "קליק".

זה הזכיר לי יצירה של אמן גרפיטי בריטי אהוב בשם "בנקסי", שפעם היה סמל למרדנות והחודש מציג תערוכה בקניון ארנה בהרצליה. איזה עולם.

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

King Crimson - Moonchild

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload