גילוי נאות

24.3.2017

אוקי, לפני הכול – גילוי נאות.

אבל רגע... יש גילוי שהוא לא נאות? אני עוד לא פגשתי גילוי שלא היה נאות לי.

לדוגמה השבוע גיליתי בחלום הלילה שעומד לרדת גשם. אמנם גשם משבית לרוב טיולים בהרים ומסיבות רחוב של חגים שונים (כמו בשבוע שעבר בפורים), אבל כמו שההודים אומרים - הוא שוטף את כל הלכלוך, זה שברחוב, זה שעל הפנים, וזה שבנשמה בפנים.

כשקמתי הבוקר גיליתי בחוץ שמש נעימה, ושעון שהחליט שעכשיו קיץ. האמת? זה היה נחמד.

 

ועד שנעביר סופית גם את השעון הפנימי שלנו לשעון קיץ, בעודי עוסק באופן סמי-אובססיבי באירועים מטאורולוגיים, גיליתי את המכונות הקסומות והטבעיות שמתפילות את מי הים המלוחים והופכות אותם למי גשמים צלולים ומתוקים. מכירים? זו לא המצאה חדשה, או סטארטאפ, אלא פשוט - עננים. מי ברא אתכם ככה כאלה מופלאים? שווים אקזיט או מינימום הנפקה בורסאית. נראה לי שיצליח להם.

 

ובזמן שאני מפנטז על שאריות עננים רכים ונאחז בשרידי חורף אחרונים – הקור הירושלמי הולם בי בערבים, ואני בתמורה מוכן לרכך את דרישת התביעה לחורפיות, ולהתפשר על עסקת טיעון של 15 מעלות צלסיוס ללא אפשרות של קיצור שליש. ובזמן שאני רוקם דילים עם הבריאה, נזכרתי בסיפור בן 2000 שנה על חוני המעגל ובני המקום, שלא נזהרו מספיק בבקשותיהם החוזרות ונשנות לשינוי מזג האוויר... ולפעמים הסיפור הזה בכלל נשמע כמו מערכון של מונטי פייטון... אז ככה:

 

חוני המעגל היה ידוע בקשר הבלתי אמצעי שלו עם עולמות עליונים, ובאחת מתקופות הבצורת הקשות ביותר על הארץ, שלחו אותו תושבי המקום לבקש מאלוהים שיוריד גשם.

"אין בעיה", אמר חוני בנחישות, "תכניסו הביתה את כל מה שעלול להתקלקל כי חוני עומד להביא עליכם מבול!". נעמד חוני במקום, שינס מתניו, התפלל, התפלל התפלל... ו...כלום. לא ירד גשם. פדיחות. גבות הורמו. קול צרצרים מביך.

צייר חוני עיגול על הארץ, נעמד בתוכו ואמר לאלוהים בזעם: "תשמע, אני נשבע שאני לא יוצא מהעיגול הזה עד שאתה לא מוריד פה גשם! אני רציני!"

טיפות גשם דקות החלו לרדת.

קולות אכזבה נשמעו מהקהל: "איזה מין דבר זה? הגשם דק וזעום! זה לא מספיק כדי להשקות את השדות!" גירד חוני בראשו ולחש בלחש מתחת לשפם: "אלוהים תשמע, אתה עושה לי פה פדיחות והורס לי את כל המוניטין. תבוא לקראתי ותוריד גשם רציני! גשמי בורות שיחים ומערות!" חוני בקושי הספיק לסיים את המשפט ומבול גדול החל לרדת. זקנים שהיו שם סיפרו שכל טיפה יכלה למלא חבית! המים הציפו את החצרות והבתים, הטביעו חיות והרסו שדות.

"אתה השתגעת?!" צעקו לחוני. "תראה מה עשית! הגשמים שהבאת עומדים להחריב את העולם!". "אוקי אוקי, חכו רגע" אמר חוני ופנה לשמיים פעם נוספת:
"דיברנו על זה... למה אתה עושה לי דווקא... לא כך ביקשתי - אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה." ואכן מאותו הרגע ירדו גשמי ברכה ועל פניו של חוני החל להימתח חיוך מרוצה. אלא ש...הם לא פסקו! הם ירדו וירדו וירדו עד שכל התושבים היו צריכים לעלות על ההרים הגבוהים ביותר כדי להימלט מהם.

באו וזעקו לחוני: "די! הברכה שהבאת עלינו נהפכה לקללה!". התיישב חוני על הרצפה, עייף ומבואס ואמר למרומים: "תאמין לי, אי אפשר לנצח עם החבר'ה האלה. שום דבר לא טוב להם!". ריחם אלוהים על חוני ותושבי המקום; נשבה הרוח, נתפזרו העבים, זרחה החמה ויצאו תושבי המקום לשדה והביאו להם כמהין ופטריות....

 

שבת שלום לכולםם
 

 

The Beatles - Rain

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload