"במקום אהבה, במקום כסף, במקום תהילה, תנו לי אמת"

23.6.2017

בספר "וולדן – חיים ביער", שקראתי בקושי ובמאמץ רב בעודי יושב בחברת תה ירוק ועוגייה טבעונית אי שם ברישיקש, כותב הסופר הנרי דיוויד ת'ורו: "במקום אהבה, במקום כסף, במקום תהילה, תנו לי אמת." ואני באותו הרגע לא רציתי שיתנו לי אמת אלא שיגישו לי כבר את החשבון כי אני ממהר לשנ"צ. וגם הנביא זכריה אמר דברים דומים, כמה שנים לפני ת'ורו: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ" (זכריה ח, טז). ובאמת לגבי האמת - רציתי להניח שהיא בעיני המתבונן, ולה פניות רבות ונתיבים מסובכים, ברת כיפוף ואיזון. מאז עברו כמה חודשים, ועיני ומחשבותיי שתמיד תרות אחר מילים ומשפטים מעניינים – צדו עוד כמה כאלו הקשורים בנושא:

 

**"אנשים אומרים שתמיד צריך להגיד את האמת. אבל הם לא מתכוונים לזה כי אסור להגיד לאנשים זקנים שהם זקנים ואסור להגיד לאנשים שיש להם ריח משונה ואסור להגיד למישהו מבוגר שהוא תקע נאד. ואסור להגיד למישהו 'אני לא אוהב אותך', אלא אם כן המישהו הזה התנהג ממש נורא." (מארק האדון, מתוך הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה")

 

**בערך לפני 2000 שנים עלתה שאלה שעד היום רלוונטית: "כיצד מרקדין לפני הכלה?" כלומר – מה צריך לשיר ולהגיד בפניה של כלה ביום חתונתה. בית שמאי, בגישתם השמרנית, הלכו לפי הפסוק "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" וטענו כי יש לשיר לה "כמות שהיא" - גם אם היא מכוערת, או בעלת מום, לא נהסס להזכיר לה זאת, כי זו האמת וגם ככה שמנו צ'ק שמן בכניסה אז אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים. בית הלל, בגישתם המתחשבת יותר, טענו כי לא משנה מה, יש לשיר לה "כלה נאה וחסודה", כזו שחוט של חסד משוך עליה; יפה ונאה ללא כל קישוט או תוספת, אלא באמת "כמות שהיא ממש" - שכן כבר ריכלנו מקודם בצד על זה שהסטייקים היו יבשים מדי אז לא נרצה לבאס את האירוע עוד יותר (תלמוד בבלי מעובד). 

 

**ממציא עבודות \ האל סירוביץ' (תרגום: מואיז בן- הרוש)

 

אתה כמעט בן שלושים, אבא אמר,

ואין לך עבודה. כשאנשים

שואלים אותי מה אתה עושה אני ממציא

עבודה בשבילך. ואני צריך לזכור

מה אמרתי להם, ולא לומר להם

עבודה שונה כל שבוע או שיהפכו

לחשדנים. ואם תמצא עבודה,

ואנשים יגידו לי שאתה עובד

בחנות זו וראו אותך בחנות אחרת אהיה

כל כך מאושר שאתה עומד על

שתי רגליך שלא יהיה אכפת לי שיחשבו שאני שקרן.

 

**בתמונה: אני אוהב את זה שהפייסבוק מזכיר לי מה העליתי בעבר, ואת התמונה הזו העליתי בדיוק אתמול לפני 4 שנים. בצורה קוסמית, ברז הפנטזיה הזה שטלטל אותי בילדותי בכל ביקור בקניון איילון ברמת גן (בימים העליזים שהיה הקניון הראשון והיחיד בארץ!), גם הוא נמצא איפשהו בין אמת לשקר. כנ"ל הפייסבוק. כנ"ל קניונים. כנ"ל העיר רמת גן.

 

 

**"להגיד את האמת זה יפה מאוד, אבל לא צריך לעשות מזה הרגל"

(מאיר שלו, מתוך הספר "יונה ונער").

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

Snowgoose - Crawl out Your Window

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload