התקלחתי בירושלים של זהב

7.7.2017

אני מודה - השבוע החום הגדול המיס לי את המוזה והרעיונות לפוסט של שישי. אמנם בירושלים יש איזו מגננה מקודשת מפני חום, שמתחילה בעיקר בשעות הערב ומספקת איזו צינה תמידית ומבורכת גם בחודשי הקיץ, אבל השרב הגדול לא באמת פסח על בני ישראל היושבים פה בציון. מזל שהם יושבים בעיקר במזגן.
ואני נזכר שמלחמות תמיד מתחילות בקיץ, כשיש פגרה מהליגה בכדורגל וחופש מהלימודים וגם ככה כולם בחו"ל אז יש יותר זמן להתעסק בזה. ופה בירושלים המצב גם ככה מורכב, אז מזל שלפחות בערב, כשיושבים בנחת לתכנן איזו מלחמה במישהו, יש בריזה טובה מההרים; ומי יודע כמה מלחמות נמנעו כי מישהו העדיף ברגע האחרון ללכת לשתות בירה קרה בשוק במקום.


אז... אחרי שגיליתי שאין לי מוזה כלל, התיישבתי לכתוב: על שרב, קיץ ומלחמות - מילים שבעיקר מזכירות לי את השיר ההוא של סי היימן, ומעלות בי חרדה שיום אחד היא תקפוץ מאחורי באיזו סמטה חשוכה בעיר העתיקה ותשאג עלי: "היי אתה! גיבור גדול!".
אבל זה רק אני. 

ואחרי שגיליתי שאין לי מוזה בכלל וכתבתי על קיץ, מלחמות, גיבורים גדולים וסי היימן (!), כתבתי קצת גם על ירושלים. נזכרתי שלא מזמן ביקרתי (בנוהל) בגן ילדים בעיר שעל אחד מקירותיו היו תלויות אמרות חמודות של ילדי הגן (גילאי 3-4), שעסקו בירושלים. היו שם באמת דברים מקסימים אבל ציטוט אחד תפס אותי במיוחד, ומיד צילמתי ושלחתי לחברים (בתמונה). אני חשבתי שזהו משפט עמוק ופיוטי (ברצינות). וכמה שהוא קצר הוא מלא דמיון ותחושה, אבל רוב המקבלים הגיבו בזלזול ובחיבור לאסוציאציות מוזרות.
תאמיני לי יערה, רק אני מבין אותך.
 
והשבוע גם זכיתי לשמוע את מאיר שלו מדבר פה בירושלים - על ספרות, פוליטיקה, בוטניקה, תנ"ך ופרשנות, חילוניות וחיוניות, חז"ל ומזל. וזו תמיד חוויה. בעיקר כשהמקום ממוזג.

 

"בגלל האבן הירושלמית הזאת, אין בעיר הזאת אפילו בית חדש אחד. כל בית בירושלים הוא בית ישן עוד לפני שגמרו לבנותו"
(מאיר שלו, מתוך הספר "בביתו במדבר")

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

סי היימן ולהקה מקומית - גיבור גדול

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload