אפפלשטרודל או זאכרטורט

18.8.2017

 

מספרים שעיר המודל של טדי קולק עבור ירושלים - הייתה ווינה. ובכן, באמת אפשר לקנא בווינה בפרט ובאוסטריה בכלל על הרבה מאוד דברים, שכן בניגוד למדינות אחרות בהן ביקרתי לאחרונה, אותן אפשר לאפיין כ"שכונה" (כולל מדינת העם היהודי), הכול פה מתוקתק, מצוחצח ומגולח למשעי; אין מקום לטעויות או לצרות מיותרות. הארכיטקטורה סימטרית (ללא תריסים לבנים ומזגנים בולטים), הגברים מאריכי שיער ולבושים בהידור, הנשים אלגנטיות, השפה קצת מלחיצה (מתרגלים) והכל מתנקז להלך רוח המקדש את איכות החיים, הבירה והתרבות כערך עליון: יום העבודה קצר, תנאים סוציאליים מופלגים – ונראה שאין הם מחפשים צרות, על כל המשתמע מכך, אולי מלבד הצורך להחליט אם מתחשק להם עם הקפה אפפלשטרודל, או זאכרטורט - וגם את זה הם עושים לאט.

 

את המסע שלי לעבר המקום שמאזן בין מזג אויר נפלא בחודש אוגוסט, למרחק סביר מישראל, התחלתי בעיר הבירה וינה, אך האמת שהחלק הכי מרגש עבורי, ולמעשה בכל נסיעה לחו"ל, הוא השלב בו אני יורד מהמטוס, ניגש אל מחוגי השעון שעל ידי ומבקש בהם בנחישות וברגישות לזוז קדימה או אחורה, כאילו אני בכבודי ובעצמי אדון כל הזמנים. תמיד זה מרגיש לי כפלא.

 ואני מודה שבוינה הרגשתי בנוח עם כל הסדר והתקתוק הזה, אך גם הרגשתי שמתחת ל"סאחיות" המופגנת, מסתתרת איזו מופרעות סמויה שמחכה להתפרץ בין 5-9 (כי פשוט שום דבר אחר לא קורה שם מעבר לשעות האלה).

 

אז את הטיול שלי בעיר התחלתי בדיוק בזמן החג הנוצרי "מריה עולה לשמיים", שזה שם נורא פיוטי לחג, שמתאפיין בעיקר בכך שהכול סגור, דבר שדווקא אפשר לי להשקיע יותר באנשים מאשר במקומות, ולשפשף את האנגלית עם הציבור הלוקאלי והמתייר. המסקנה מכל זה: רוב האנשים בעולם נחמדים.

 

ועם הרוח הגבית של המלחינים הקלאסיים הגדולים (שהיו בעצמם קצת מופרעים), המשכתי בצורה כלל לא מתוכננת מראש, ברכבת אקספרס ארוכה, לאינסברוק - עיירה מקסימה בהרי המערב, שההגדרה "ציורית" תהיה צבועה בשחור לבן עבורה. יצאתי למסע ארוך כדי לצפות דיירקט מהיציע במשחק של מכבי ת"א מול קבוצת אלטאך האוסטרית, עם עוד 25 אוהדים ישראלים אמיצים. המשחק היה בינוני, האווירה באצטדיון הייתה של מתנ"ס בשנות ה90', אבל היי, היה נוף נורא יפה מהמושב שלי וגם קרענו אותם 1-0.

 וממש עכשיו אני כותב מהרכבת הנעימה ללינץ, בדרכי לפגוש חברים טובים. הבאתי להם במבה מהארץ בכל הטעמים האפשריים, עברית מצוחצחת וגם כמה רגשות מוחצנים, דבר שקשה מאוד למצוא כאן בשפע.

 

יש בי עוד מחשבות רבות שמסתובבות לי בראש במהירות גבוהה, עוד כמה ימים בין האגמים והיערות המדהימים שמסביבי כדי לעבד אותם, וגם חיוך מטופש שמתפשט על פני מדי פעם כשאני פוגש משהו מלהיב. מזל שיום שישי יגיע גם בשבוע הבא – מבטיח לשתף.

 

אני מודה שתחסר לי אווירת השבת הארצישראלית. מסרו לה ד"ש בשמי; בזמן הזה אני אתנחם בשניצל וינאי פריך ופיינט של בירה בהירה.

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

Vienna-Billy Joel 

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

 

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload