אוידה!

25.8.2017

אוידה! (Oida) היא מעיין סלנג וינאי, מילה שמתארת "כל סיטואציה – אפשרית או לא אפשרית". קצת כמו ה"וואלה" וה"וואוו" שלנו, שהן בעצם בכלל לא שלנו. ויש בתרבות האוסטרית באמת כל מיני דברים מעוררי פליאה, כמו העובדה שכל בוגר\ת או נער\ה, עונים לכל טלפון במשפט: "כאן + שם משפחה", לדוגמה: "כאן טף" או "כאן האמרשמיט", שזה יותר מזכיר סדרות משטרה אמריקאיות ופחות צעירים אוסטריים פלונים שבסך הכול ענו לנהג מונית או לשיחה חסויה מקבר רחל. ובכלל, גם פה, כמו בכל מקום בעולם, כולם בטלפון; בכל מקום ובכל זמן. בעצם גם אני. אז נעבור נושא.

זה הפוסט השני שלי על המסע שלי ברחבי אוסטריה, אליו נסעתי בעיקר עם צרות טובות, עיניים פתוחות במיוחד, עם קצוות קשורים ושאיפה לזרמי אוויר קרים. לשמחתי קיבלתי במידה גם כמה ממטרי גשם ואת הריח המתוק שמתלווה אליו, שזה משהו שבימים אלה יקר לפחות כמו זהב.

בהמשך לדברים שסיפרתי בשבוע שעבר, האוסטרים כאמור חיים טוב. עסקים נפתחים מאוחר ונסגרים מוקדם, בתחבורה הציבורית (המדהימה) אין כמעט פקחים (אני חושב מה היה קורה אם זה היה המצב ברכבת הקלה בירושלים), הכול קורה לאט ובטוח בלי לעשות עניין או רעש מיותר, והם אף מלאי גינונים נימוסיים כמו התנגדות עקרונית לאפשרות לחלוק קינוח במסעדה (או כמו שקוראים לזה אצלנו: "צרת רבים חצי נחמה"). ושוב אזכיר, שהאוסטרים, כמו כל האנשים בעולם – באמת נחמדים. וזה דבר שכיף לגלות כל פעם מחדש.

 

ואני נזכר באיזה סיור שערכתי בו המדריך סיפר על איזה מתחם די מרווח בו הלכנו, ושהוא "עמוס" מאוד היום בגלל חופשות הקיץ, ועל 3 הודים שמנמנים מדלהי שהסתכלו עליו במבט המום ואמרו לו באנגלית במבטא הודי קלאסי: "אתה רציני? זה עמוס??... כנראה שלא ראית כלום..." ונענעו בראשם מצד לצד בתיאום מופלא כמו שרק הודים עושים בתוספת חיוך שובב. ונזכר גם בחבר שניסה להרשים אותי ולספר לי ש"יש לנו פה בווינה אוכל יהודי נפלא!" אך בעוד אני מדמיין גפילטע פיש ועוד דברים אפורים ומכובסים, הוא ממשיך: "פלאפל! חומוס! קוסקוס!" ניסיתי להסביר לו, אבל אני לא חושב שהוא הבין. אולי לא הסברתי טוב.

ומה עם דוד אחמד,  צעיר אוסטרי מלידה, אך מצרי בנפשו, שסיפר לי איך סבא שלו לחם במלחמת "אוקטובר" (מלחמת יום כיפור שלנו...) ותהה מה נסגר עם ביבי והכיבוש והקיבוץ וההתנחלויות והשלום... ומה באמת עם השלום?! ואני בעיקר ניסיתי להסביר שכשמנהלים את השיחה הזו בזמן שיושבים עם בירה בהירה על הדנובה בלינץ, הכול יותר פשוט.

 

ועכשיו אני בארץ, בדמדומיו הלוהטים של אוגוסט, כמו עושה הבדלה בין קודש לחו"ל; באפי הבשמים והריחות של הטבע וההרים האלפים, בלשוני ארומת הגפן והמטעמים הפריכים, ובליבי דולק מאור אש הרפתקה, לקראת אחת חדשה, שתגיע במהרה בימינו. אמן.

 

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

Kings Of Convenience - 24-25 

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload