סוף עונת החתונות

10.11.2017

 

"שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים כְּשַׂמְּחָךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה."

 

עם צניחת הטמפרטורות, הסתיימה לה עונת החתונות הנוכחית, לרוע מזלם של צלמי המגנטים ומסדרי השולחנות, ולשמחתם של הטלאים במרעה על קבבוניהם בטחינה. וגם אני, אחרי עונה עמוסה, יצאתי לפגרה, צובר כוחות וחוסך מרשרשים לקראת העונה הבאה. ומי יודע אולי אתקל בחורף באיזה אירוע באולם סגור, רק כדי לשמור על כושר ולהסיר חלודה.

 

ושלא תבינו לא נכון, אני מאוד מתרגש בחתונות (באמת), בעיקר בשלב החופה והקידושין, כולל לחלוחית בעין וכל שאר הטררם. כי באמת מדובר על משהו גדול וחזק וקדוש בדבר הזה שקוראים לו "חתונה", וזה היה דוד גרוסמן שאמר פעם שנדמה לו שביחסי בעל ואשה אתה נידון להתוודע אל כל קשת התחושות האפשרית שבין כל שני בני-אדם שבעולם. וזה יפה.

 

ובאמת במעמד החתונה תמיד יש איזו הרגשה כפולה באוויר, מעין הנהון ציבורי כזה שמלווה ב"הם לא יודעים מה מחכה להם..." ביטוי שאפשר למתוח בתוך קשת ענקית, כמו שאמר גרוסמן, ולפרש לציפייה לטוב גדול וגם כמובן לקושי רחב.

ומה אני בכלל יודע על זה? כמעט כלום.

 

והבוקר שהתיישבתי לכתוב את הפוסט של שישי, חיפשתי רעיונות לנושא הכתיבה ומצאתי על המחשב צילום סרוק של כּתוּבּה אורגינלית (בתמונה), משנת 1944, מחתונה שהתקיימה ב"סאסנאווצע" (סוסנוביץ-פולין). הכּתוּבּה המוצהבת נכתבה בכתב יד, על נייר A4 פשוט ומשובץ, והייתה עדות לחתונתם של ר' אברהם משה בן ר' יהודה הלוי וזיסל בת נחמן צמח, שאלו השמות המלאים של "זוֹשָה ואָבּרָם" (כמו "בוני וקלייד"), הוריה של שלומית, בת הדודה של אמא שלי שמתארחת כאן בפוסטים מדי פעם ותמיד מפנקת אותי בעדויות נוסטלגיות ואהבה. (כתבתי כבר פעם על שלומית וזושה כאן)

 

אפשר לצלול לתוך הסיפור האנושי המורכב של זוג שהתחתן לאחר השואה, לאחר שכבר היו בעלי משפחות בעבר וכל המשמעויות המרתקות שבעניין, אבל זה באמת שווה ספר עיון או לפחות מאמר רחב ולי לא נשאר פה באמת הרבה מקום, אז מראש הסליחה.

 

והכּתוּבּה הזו, צנועה ותמימה, שנמסרה לזוֹשָה על ידי אָבּרָם בחתונה שלבטח התקיימה בעיירה הקטנה באיזו דירה זעירה בקומה השלישית, עם כמה אורחים ספורים, גפילטע פיש ורגל קרושה; עם כוס קידוש, דג מלוח וטקס חתונה מסורתי ביידיש, בארמית ובעברית.

ולכל הבליל המורכב והפשוט הזה אני מתחבר הרבה יותר מכל מופע ראווה נוצץ אחר.

אבל מה אני בכלל יודע על זה? כמעט כלום.

 

 

"קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה."

 

שבת שלום לכולם

 

פסקול למחשבה

חתונה - ארז לב ארי (עיבוד לניגון של הרב שלמה קרליבך)

להאזנה לחץ\י כאן

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload