גדול הספר, אבל האדם גדול ממנו

15.12.2017

 

הפילוסוף מרטין בובר כתב לפני המון זמן "עצות לבאי ספריות", וזה נשמע בערך ככה:

"לאחר שהיית עשר פעמים בספרייה כדי להתבונן בספרים, לך שמה פעם אחת כדי להתבונן בבריות. הביטה סביבך באולם הקריאה, לא כדי לעשות את היושבים בו לעניין תצפיותיך, אלא כדי לדעת בלבך, כיצד שואפים הם בדרכים שונות ועם זה בדרך משותפת למה שאתה בעצמך שואף לו, היינו לבוא במגע עם הרוח, הרוח שנמסרה ונתקבלה, הרוח שניצרה. ...הסתכל באמת ביושבים, בכולם יחד בחינת בני אדם ובכל אחד בחינת אישיות: בארשת פניהם, בתנועותיהם, בעמדותיהם, תלמד דבר, שאולי לא תלמד אותו כך בשום מקום אחר: גדול הספר, אבל האדם גדול ממנו".

 

ופעם כבר כתבתי אני על ספרים וספרייה (כאן), אבל אז לא גרתי בירושלים, ולא גרתי 10 דקות הליכה מהספרייה הלאומית, שהיא מעין קודש הקודשים של באי הספריות. הייתי שמח לכתוב כאן שלפעמים אני "סתם" מגיע לספרייה כדי לעיין בספרות העולם הגדול, אבל אני בעיקר מגיע לשם כדי להכין עבודות במקום שקט עם השראה ליצירה.

 

כי כבר בכניסה לאוניברסיטה העברית (שם שוכנת הספרייה בזמן בניית הקומפלקס החדיש שבין הכנסת ומוזיאון ישראל), אני מרגיש את זה באוויר. ותמיד אני מקווה שבבידוק הביטחוני לא ישאלו אותי הפעם אם "יש לך נשק?" ויבקשו ממני "לפתוח תיק", אלא ישאלו "איזה ספר הגעת לקרוא?", "קראת לאחרונה מאמר מעניין?" או "מה מסקרן אותך?" ויבקשו ממני לפתוח להם את הראש עם המלצה למשהו מרתק או שאפילו יציעו לי חברותא. ובזמן שאני מתהלך במדשאות האוניברסיטה, עולה במדרגות גן עדן וזולג אל עבר אולמות הקריאה, יש בפרק הזמן הזה מן הרגשה כזו ששום דבר רע לא קורה עכשיו לאף אחד בעולם הזה.

 

ובשבוע שעבר עליתי שוב במדרגות האלה, בליל יום חמישי, וזכיתי לשמוע ברחבה המרכזית ביצוע מקסים ומרגש לשיר שלי "חצי בן של אדם", שמאז שנכתב ופורסם, נראה כאילו קיבל חיים משלו, וכל דכפין עושה בו כרצונו, בהתרגשות ובאהבה. כל זה קרה במסגרת תחרות "שרים משוררים #9" של מגזין "משיב הרוח" במסגרת פסטיבל שירה גדול שהתרחש באותם הימים ברחבי העיר.

 

לשמחתי, הגיעה לידי הקלטה של הביצוע המקסים והנפלא של מיכל קוגוט (שגם הלחינה ועיבדה בכישרון רב) והנה הוא מונח לפניכם לקראת שבעס. שמועות אומרות שגרסת הווידאו המלאה אמורה לעלות ממש בקרוב, אבל אני מודה שלא יכולתי להתאפק; כי אז, כשהצלילים התנגנו, והפרשנות המיוחדת ניתנה, כמו בובר, גם אני באתי במגע עם הרוח, הרוח שנמסרה ונתקבלה, הרוח שניצרה, והתרגשתי עד מאוד.

והפעם חשבתי שאולי גדול הספר, וגדול האדם ממנו, אך לעיתים, גדולה המוזיקה משניהם.

 

שבת שלום לכולנו

 

(תודה גדולה ליובל עמית על הסאונד!)

 

  לתגובות f  

 

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload