בין השמשות

22.12.2017

 

והיום אני הולך בין השמשות, בין סוף היום לתחילת הלילה, בסדק שבין העולמות, כאילו כלום לא הסתיים וכלום עוד לא התחיל. בין רווקות לנישואין, בין לידה ומיתה, שיחה ממתינה, באזור חיוג תפוס.

ובין השמשות אני בוחן את מצב הרוח, ומגלה שמצבה לא רע, והים אותו הים שלא יכול לדמיין בכלל עכשיו שמישהו ידרוש ממנו להיבקע לשניים והוא רק רוצה במנוחה של אמת.

ובעיר יש מוכר פלאפל בארבעה טעמים שסוגר בכוח אחרון את תריס הברזל הגדול, ומזמזם בשקט את לאה גולדברג:

"כִּי טוֹבָה הַשַּׁבָּת, כִּי נָאָה הַשַּׁבָּת,

כִּי מָתוֹק וְנָעִים הַמַּרְגּוֹעַ,

כִּי עָמַלְנוּ הַרְבֵּה, כִּי עָיַפְנוּ הַרְבֵּה,

כִּי זָכִינוּ, זָכִינוּ לִרְגֹּעַ."

ואולי זמזם בהנאה כי ראה אותה היום בשיא תפארתה על שטרות חדשים מסומנים בנטיפי טחינה וחריף זוהר. ואולי זמזם כי באה אליו בטוב.
 

ואני שם, מול כולם בין השמשות, מרים את הידיים בזעקה לגשם או סתם חורף קטן, וכולם מסתכלים עלי כמו סקרנים העוצרים להציץ רק לרגע בתאונה (לא עלינו). בדרכי חזרה אני כמו משחק מחבואים בין השמשות, עם המאור הגדול והמאור הקטן, ומחליט שמעכשיו המשחק האהוב עלי הוא לראות את השמיים נצבעים צבעי פז. "האם תעמדו בזה"? שאלתי אותם.
 

 

חז"ל (אבות ה ו) אמרו שבבריאת העולם, עשרה דברים נבראו רגע לפני כניסת שבת, בין השמשות, רגע לפני שאלוהים סגר את תריס הברזל הגדול והלך לנוח, ואלו הן: "פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות. ויש אומרים, אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואֵֹילוֹ של אברהם אבינו. ויש אומרים, אף צבת בצבת עשויה."

והכוונה שכל אלו נבראו והיו קיימים עוד לפני שבכלל חשבו שהם קיימים, ואני אומר שבערב שבת בין השמשות בראו גם את המילה הטובה, את המנגו והקבוקים ואת כל הפעמים שהיא אמרה לי שאני יפה, ואת הנחיתה על הירח ואת הרחמים ואת ה1+1 בקולנוע וטוסט גבינה צהובה עם זיתים ואת יער ירושלים ומצפה רמון ואת ההסקה המרכזית והגול ההוא של זהבי וסיפורים טובים ואני ואת ובֵּנֵינוּ בעצם הכּוֹל.
 

שבת שלום לכולם

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload