מילואים

9.8.2018

 

כשהתקשרו אלי מהצופים לפני זמן מה והציעו לי לבוא לעשות "מילואים" בסמינר בנושא "חורבן הבית ותיקון החברה" ע"ש שירה בנקי ז"ל – לא היססתי לרגע. על תקופתי בצופים כתבתי פעם (כאן) ואין צורך להוסיף כמה אהבתי לעבוד שם לאורך שנים, ועכשיו בעיקר מתגעגע... כי עברו כמעט שנתיים מאז שעזבתי את התנועה, ומדי פעם אני עורג לאיזו הדרכה טובה של חבורת נערים ונערות נוטפי אנרגיה ורוח שטות, תמימים וצמאים לידע וחברה ויחס ואהבה ושימת לב מיוחדת רק עבורם כאילו הכול נברא בשבילם. ולי הם מזכירים את הסיפור ההוא על הרב המפורסם שנסע פעם לעיר וינה לאיזה טיפול רפואי וכשהיה שם הלך לבקר בגן החיות העירוני. כשהגיע למאורת האריה, וראה שהאריה ישן, אמר לעוזרו: "לא זכה האריה לראות אותי".

"אני פה! אני פה!" הם זועקים תדיר מקומת הקרקע של גילאי העשרה כאילו זה רק שנינו בחדר, ואני שמח לעזור לכוון אותם בדרכם, ונושם לרווחה שאני כבר לא שם במקומם בגיל המורכב הזה.

 

הסמינר המיוחד עסק בסוגיות מורכבות בחברה הישראלית ובדגש על ירושלים – יהודים-ערבים, יהודים-יהודים, להט"בק, מזרח העיר וכל הטוב הארור הזה שיש למקום להציע. קראנו על אהבה לוהטת וקנאות שורפת, קצת משיר השירים, קצת מספר הזוהר, מתי כספי, זכריה, ירון לונדון, פיצה קרה וביצה קשה בבוקר. אוחחחח כמה שהתגעגעתי לזה.

 

ובקבוצה, כמו בכל קבוצה, פגשתי בנים שובבים, ואחד שמתעקש שנקלע לסמינר בטעות, זו שמתלבשת מוזר, ההיא שאף אחד לא מבין, שתיים שתמיד נמצאות בשירותים ביחד (למה?) וההוא שבלע את ויקיפדיה ומתעקש לספר זאת לכל מי שעומד בדרכו. חמודים.

 

אבל כמובן שזה לא רק כיף, כי החבר'ה האלו באמת מתישים לפעמים... מוצא עצמי בשעת לילה מאוחרת, טרוט עיניים שולף משפטי "אבא" כאלו כמו "אני מבקש שתלכו לישון מוקדם, מחר יום ארוך". "בטח בטח", הם תמיד עונים ולמחרת ברגע שאני מכבה את האור בכיתה כדי שנצפה בסרטון חינוכי (קצר!), הם מנצלים את הרגע כדי לחרופּ.   

 

ואחרי שהתעוררו אמרתי להם שאני גאה בהם שהגיעו עד לכאן לדבר ולדון על שנאת חינם ואהבת חינם ו"איפה זה פוגש אותם" במקום ללכת בחופש הגדול למימדיון או לשתות אלכוהול באיזו גינה ציבורית, או לשתות אלכוהול במימדיון ואחר כך להמשיך לשתות באיזו גינה ציבורית כמו ששמעתי שעושים נערים ונערות בתקופה הזו.

 

אחר הצהריים הסמינר הסתיים ואני רק יכולתי לקוות שהם קיבלו עוד משהו חוץ ממכת שמש; שהם למדו שהמציאות פה מורכבת ושלכל צד יש את הסיפור הנכון שלו, שירושלים היא פרח קוצני מהפנט ודוקר, שאהבת חינם זה באמת "חינם אין כַּסֶף" ושהרבה יותר יקר ללכת בקיץ למימדיון.

 

לא האמנתי שאי פעם אגיד את זה אבל, הלוואי ויקראו לי גם בשנה הבאה למילואים.

 

"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם" (הרב קוק, אורות הקודש ג שכד).

 

שבת שלום לכולם

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload