תולדה

31.8.2018

 

חבר שאל אותי שלשום: "על מה תכתוב בשישי?", עניתי שאני לא יודע, שעוד אין לי רעיון.

"איך זה יכול להיות?" הוא ענה. "אתה עובר עכשיו הרבה דברים חדשים ומרגשים... ועכשיו חודש אלול שמסמן גם התחלות וחשבון נפש... מה אתה אומר?"

"אולי" עניתי. "אולי".

 

ובאמת בחיי כאילו הכול עכשיו חדש ומתחדש ומתרגש עלי, וזאת באמת תקופה מיוחדת של התלבטויות על צבע של מפיות ועל סגנונות ומסורות ומה לא. וכמה שהכול חדש לי, אני מרגיש כאילו רץ בתוך גלגל כזה של עכברים בכלוב שהוא בעצם העולם הזה.

כי ההרגשה היא שלא משנה כמה אתנגד, מסלול החיים ממגנט אותי אליו ופתאום דברים שחשבתי על עצמי ועל הקיום עד לא מזמן, פתאום מתיישרים להם עם כל בני האדם והעולם וזה יפה ונוח ומרגש ומלחיץ ומלהיב וכואב.

 

והנה עכשיו זו אותה רוטינה של חזרה ללימודים ואיומים בשביתות מורים, ואני מרגיש שאם אני רוצה לעבור את החגים הקרובים בשלום אני צריך לשבות מול המקרר שעושה לי 'עיניים' כבר מהבוקר. ועוד רגע שיחות של "חג שמח" ו"איפה אתם בחג?" (את מי זה מעניין?),

והנה נצנוצים של סתיו באוויר ועוד עונה ועוד שנה וחתונה וילד וגן ובית ספר ואהבה ראשונה וצבא ההגנה ויש לזה ביט קבוע כמו באיזה טראק אלקטרוני מדדיטטיבי שהקליטו לפני אלפי שנים.

 

אין לי פואנטה ברורה, אם זה טוב או רע... זו רק תחושה.

ונראה לי שמאיר ויזלטיר גם חשב ככה כשכתב את השיר הבא:

 

תולדה \ מאיר ויזלטיר

 

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, לִפְנֵי הַרְבֵּה מְאֹד שָׁנִים

הַמַּיִם הָיוּ רְטֻבִּים וְהָעֵצִים יְרֻקִּים,

הַזְּגוּגִיּוֹת שְׁקוּפוֹת וְהַשֻּׁלְחָן מְרֻבָּע,

וְהַנּוּרוֹת מְאִירוֹת וְהַשִּׁירִים מוּשָׁרִים,

וְהַדִּבּוּרִים נִשְׁמָעִים וְהַשֶּׁקֶט שָׁקֵט,

וַאֲנָשִׁים חַמִּים בְּ זוּג עֵינַיִם רוֹאוֹת

הִתְבּוֹנְנוּ זֶה בָּזֶה בְּפֶתַח דְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת,

לִפְנֵי מִילְיוֹן שָׁנָה

הַמַּיִם הָיוּ רְטֻבִּים, וְהַיַּבָּשָׁה יְבֵשָׁה

וְהַבַּרְזֶל קָשֶׁה , וְהַצֶּמֶר חָמִים

וְהַיְלָדִים קְטַנִּים, וְהָאַהֲבָה קָשָׁה

וַאֲנָשִׁים מִתְאַמְּצִים שָׁמְעוּ בְּאָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת

זֶה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל זֶה בִּמְקוֹמוֹת לֹא צְפוּיִים,

וּבְרַגְלַיִם הוֹלְכוֹת גָּמְעוּ מֶרְחַקִּים קְצָרִים,

וּבְיָדַיִם תּוֹמְכוֹת עָשׂוּ מַעֲשִׂים נִמְהָרִים,

אֵי־אָז בְּרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה

הַמַּיִם הָיוּ רְטֻבִּים ,וְהַתִּקְווֹת מְקַוּוֹת

וְהַמַּחֲשָׁבוֹת מַבְכִּירוֹת, וְהָעֵצִים יְרֻקִּים

וַאֲנָשִׁים חַמִּים הִשְׁלִימוּ עִם יוֹם קָשֶׁה,

וַאֲנָשִׁים רוֹעֲדִים קִוּוּ לְנִסִּים קַלִּים,

וְהַיְלָדִים גָּדְלוּ וְהַזְּקֵנִים תָּשְׁשׁוּ,

וְהַנָּשִׁים הָרוּ וְהַגְּבָרִים פָּעֲלוּ,

וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְהַלַּיְלָה יָרַד,

וְהַמּוֹנֶה מָנָה, וְהַפּוֹחֵד פָּחַד.

 

שבת שלום טובה

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload