שקשוקה

14.9.2018

 

שמעתי פעם שהסופר הרמן הסה אמר שזיקוקי דינור הם מדהימים במיוחד רק מכיוון שאנחנו יודעים שהמופע עוד רגע נגמר. ואולי זו גם הסיבה שהרגע הכי מרשים בשקיעת שמש הוא הרגע שהשמש כמעט נעלמת בקו האופק. כי זה עוד... שניה... נו... הנה... נגמר.

 

ועכשיו זו תקופת עשרת ימי תשובה, קו הסיום או קו ההתחלה, רוח תשרי סתווית מתגנבת לפרוזדור ירושלים עם תחושה של חשבון נפש והתחדשות.

וכל הרומנטיקה הזו מזמנת אותנו לתקופה זמנית של התבוננות והתאמצות לתיקון אמתי ברומו של עולם. יש את אלו שיחפשו תיקון מידות, ויש כאלו שיחפשו תיקון של משקל גופם, תיקון משכורתם, תיקון ביתם, תיקון התוצאות של קבוצת הכדורגל האהובה עליהם ויש כאלו שיחפשו את הכול יחדיו.

 

וסביב ההתרגשות הרוחנית המהממת שבאה עלינו בתקופה זו כמנה עיקרית בתוספת של תפוחי אדמה בתנור וכבד קצוץ, אני כבר חושב על הרגע שאחרי; "אחרי החגים" ואחרי ההבטחות לעצמי ולאחרים, שאתפתח ואשתנה לטובה - שאשים שלט "עצור" לכל חולשה ומילה רעה, ואקדם בברכה מחמאה, צדקה ושפע.

ובליל הפנטזיות המנחמות האלו מזכיר לי את הסיפור החסידי הזה (שמצאתי מקור שלו באתר "זושא") שרבי חיים מצאנז היה מספר:

 

"כפרית אחת, אימא לילדים, הייתה ענייה כל כך שלא היה לה אוכל לתת לילדיה.

יום אחד מצאה ביצה, קראה לילדיה ואמרה להם: "ילדים, ילדים! אין לנו עוד דאגות – השגתי ביצה אחת, ומכיוון שאני אדם מעשי יש לי תכנית: לא נאכל את הביצה הזאת אלא נבקש משכן שיניח את הביצה מתחת לאחת הדוגרות שלו, וכך תבקע מהביצה תרנגולת. והלוא אני אדם מעשי – לא אוכל את התרנגולת. כשתגדל התרנגולת ותטיל ביצים, לא אוכל גם אותן אלא אושיב את התרנגולת על הביצים ויבקעו מהביצים תרנגולות, והתרנגולות יטילו ביצים. גם אותן לא אוכל, ויהיו לנו כבר הרבה תרנגולות עם הרבה ביצים. ואני, הרי אני אדם מעשי – לא נאכל את התרנגולות והביצים אלא אקנה לי עֶגלה אחת, וגם אותה לא אוכל, אלא אגדל אותה עד שתהיה פרה ותמליט עגלה. וכאמור אני אדם מעשי - גם אותה לא אוכל, ויהיו לנו פרות ועגלים. ואז אמכור את עדר הפרות והעגלים ואקנה שדה, ויהיו לנו כבר שדות ובקר ולא יחסר לנו מאומה."

תוך כדי שהיא מספרת את הסיפור שיחקה הכפרית בידה עם הביצה עד שנפלה ונשברה."

 

 

ומה המסר כאן? אני לא באמת יודע. ואולי אני רק מנסה להנמיך ציפיות מחוסרות ביטחון לקראת שנה חדשה שעבורי תהיה בוודאות מהולה בהמון התחלות מאתגרות ומשמעותיות. כי הרי כמו בסיפור, גם אני אדם מעשי, וכמו בסיפור, לפעמים מרוב שאני מעשי ומתוכנן, הביצה הופכת לשקשוקה. מה שמזכיר לי שאני חייב לצאת לקנות עגבניות וחצילים לשבת.

 

שנה טובה, ימים טובים, שבת שלום לכולם

 

  לתגובות f  


 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload