בחצרנו עץ חיים יפרח

20.9.2018

פעם הייתי בהרכב מוזיקלי - כתבתי פזמונים ושרתי שירים, וכששאלו אותי אם "זה כיף?", עניתי שזה "גם כיף". כי זה לא היה קל להתנהל בסיפור הזה (עבור כולנו) כשצריך גם לכתוב וגם להלחין וגם לקבוע חזרות והופעות ולעצב גרפיקות ולהוציא חשבוניות וענייני מס של הכנסות וניסיונות לקבל תשומת לב ו...

 

וגם עכשיו אני מוצא את עצמי עונה לשאלה של חברים "נו, איך לכם בתקופה הזו של האירוסין? זה כיף?" בתשובה: "זה גם כיף". כי זו תקופה שמזמנת הרבה מאוד דברים - חומריים ורגשיים, משפחתיים וזוגיים ואף אחד לא עשה לי הכשרה מקדימה לדרגה של תמנון רב זרועות שצריך לנווט בין כל אלו, ברגישות ובנחישות וברגישות וברגישות.

 

אבל זה באמת "גם כיף" וגם פלא גדול, כשאפשר להתבשם כך מהאהבה שלנו עצמנו ושל אחרים ולקבל תשומת לב (רק שהפעם לא צריך לשכור חברת יח"צ בשביל זה...) וללמוד על מקומות גבוהים ונמוכים בתוכנו, וכמה אפשר לתת ואיך גם לקבל ברוחב וכמה חלב לשים לה בקפה בבוקר כי אם אני טועה נשאר לזה טעם לא טוב...

 

 

דוד גרוסמן כתב ש"ביחסי בעל ואשה אתה נידון להתוודע אל כל קשת התחושות האפשרית שבין כל שני בני-אדם שבעולם." ואני עוד לא נשוי וכבר מרגיש כמו אחד הציורים המוגזמים האלה של ג'קסון פולוק בו אנו מתמרחים בגופנו על קנבס ענק עם כל הצבעים העזים שבעולם.

 

 

וכשהיינו אז בהרכב תמיד צחקנו שזה "כמו בזוגיות" או "כמו במשפחה", עם כל מה שזה מזמן, והיום אני מסכים עם זה לגמרי. חוץ מהקטע של לבחור את הצבע של המפיות.

בהרכב אף פעם לא היינו צריכים לבחור את הצבע של המפיות.

 

 

בחצרנו \ אמיר גלבוע

בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח

וְרִמוֹנִים

וּפַעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף.

הַשַׁעַר לוֹ תָמִיד נִפְתַח

וְלֹא יִירָא אִישׁ

אֵלָיו לָגֶשֶׁת.

הַשֶׁמֶשׁ בַּעֲנָפָיו יָאִיר

בְּמוֹעֲדָיו יְבֹרַךְ גֶשֶׁם

וִירֹק-עַד סְבִיבָיו הַדֶשֶׁא.

לַיְלָה בּוֹ חֲלוֹם יִשְׂגֶה

וְלַבֹּקֶר יַבְשִׁיל הַפֵּשֶׁר.

 

בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח.

שֶׁכָּךְ חָלַמְתְ, שֶׁכָּךְ.

 

שבת שלום לכולם, חגים שמחים

 

  לתגובות f  

 

Please reload

מחשבות אחרונות

22.11.2018

19.10.2018

Please reload

ארכיון
Please reload